החלטה בתיק ע"מ 1208/13

ההגנה הגישה ערר נגד החלטת בית המשפט יהודה, מפי כב' השופט עמי נבון, לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

בהחלטת בית המשפט קמא ציין השופט נבון כי מן הראיות עולה לכאורה שהעורר היה חבר באוסרה של חמאס, וכי טענות העורר נגד מסקנה זו - למשל שהאוסרה לא הייתה משויכת לחמאס, או שהעורר לא היה באמת חבר בה - צריכות להתברר בהליך העיקרי. עוד ציין, כי בנוסף לאישום בחברות בחמאס עומד לחובת העורר אישום ביידוי אבנים, וצירוף שני האישומים מלמד על מסוכנות מצד העורר, שאינה מאפשרת להסתפק בחלופת מעצר.

טענות הסנגור בערר היו כדלקמן: גם אם היה העורר חבר באוסרה, וסבר בטעות כי היא של חמאס, הרי לא עסקו בה בענייני חמאס; מכל מקום, מדובר בחברות מופסקת, שכן לאחר שראש האוסרה נעצר, שנה לפני חקירתו של העורר, חדלה הקבוצה לפעול, והעורר ניתק עצמו ממנה. גם אם חברים אחרים בקבוצה המשיכו לפעול, אין ראיה כי העורר  היה ביניהם. הסנגור הפנה לדברי התביעה בפני הערכאה הראשונה, לפיהם היא תשוב ותשקול אם לציין בפרט האישום הראשון, כי החברות בחמאס נפסקה לפני מעצרו של העורר.

התובע הצבאי טען כי גם אם בדיון בערכאה הראשונה התביעה הביעה נכונות לשוב ולשקול את הדברים, אין מדובר בהסכמה כי החברות אכן הופסקה. העמדה כרגע היא, שהחברות נמשכה עד למועד מעצרו של העורר. ראש האוסרה נעצר חודשים ספורים לפני שנעצר העורר, ומדובר בתקופה קצרה מכדי שניתן יהיה לקבוע אם אכן הפסיק העורר את חברותו ואת פעילותו עבור החמאס. למעשה, אין ראיות לכך שהאוסרה התפרקה, שכן חבריה המשיכו לבצע פעולות שונות. עוד טען התובע, כי יש לראות את מכלול פעילויותיו של העורר בשנים האחרונות - ובהן החזקת אמצעי לחימה, הכנת בקבוקים עם חומר נפיץ, ויידוי אבנים לעבר כוחות הביטחון - ומכאן להסיק כי מדובר בעורר מסוכן, שמוצדק לעוצרו עד תום ההליכים.

הסנגור השיב לטענות אלה, כי המעשים שתיאר העורר הם מעשי משובה של גיל הנעורים, שרבים חוטאים בהם, ואין הם מלמדים על המסוכנות של העורר כיום, בהיותו בוגר יותר.

עיינתי בחומר הראיות ומצאתי כי יש תשתית ראייתית מספקת לכך שהעורר היה חבר ב"אוסרה" של חמאס. העורר מסר באמרותיו כי היה חבר באוסרה במסגד, והסביר כיצד ידע שהיא משויכת לחמאס. הוא תיאר גם פעילויות של חברי האוסרה שנעשו מטעם חמאס או עבורו - כמו תהלוכות והנפת דגלים. עוד סיפר כי הוא וחבריו השליכו אבנים לעבר מחסום קלנדיה, ובתגובה ירו החיילים לעברם גז מדמיע וכדורי גומי. לדברי העורר, לפני כשנה חדלו אנשי האוסרה להיפגש, חלקם בגלל לימודים ועיסוקים אחרים, וחלקם בשל פחד ממעצר בידי הרשות הפלסטינית או בידי ישראל. במקום אחר, באמרתו מיום 18/12/12 ציין, כי לאחר שראש האוסרה, מחמד דחלה, נעצר, האוסרה התפרקה.

אמרתו של העורר זוכה לחיזוק באמרות של מחמד חשאיכה מדצמבר 2012, בהן הוא מאשר כי היה יחד עם העורר ב"צעירי המסגד" במקום מגוריהם, וכי השתתף עמו בתהלוכות מטעם חמאס ובידוי אבנים לעבר הצבא. עם זאת, יש לציין כי מחמד חשאיכה מסר שלא היה אדם אחראי לקבוצת הצעירים במסגד, הוא לא הזכיר את מחמד דחלה ולא אמר שהאוסרה התפרקה.

עוד יש לציין, כי כרים קורט, שהוזכר באמרותיהם של העורר ושל חשאיכה כמי היה חבר ופעל עמם בקבוצת צעירי המסגד, הכחיש כל קשר לפעילות עם השניים. גם מחמד דחלה נחקר והכחיש כל קשר לחמאס ולפעילותו עבורו. עם זאת, לאור הודאתו של העורר עצמו, והחיזוק שנמצא לה באמרת מחמד חשאיכה, אין בהכחשותיהם של העדים כדי לשנות את המסקנה, כי יש ראיות לכאורה להוכחת האישומים.

כאמור, הסנגור טען בדיון בפניי, כי מחמד דחלה נעצר בשנת 2011, ורק באמצע שנת 2012 הועבר למעצר במסגרת הליך פלילי. אולם מסמכים שהגיש לי התובע הצבאי מלמדים כי מחמד דחלה נעצר במעצר מנהלי ב- 14/6/12. מעצרו המנהלי לא אושר והוא הועבר לחקירה פלילית. מכאן, שלמרות שהעורר זכר שהאוסרה התפרקה כשנה לפני מעצרו, בפועל נראה שחדלה לפעול רק ביוני 2012, דהיינו כחצי שנה לפני מעצרו.

בנסיבות אלה, לא אוכל לקבל את טענת ההגנה כי חברותו של העורר נפסקה זמן רב לפני מעצרו, וכי יש לראותו כמי שחדל מפעילותו בחמאס. אפילו העורר לא טען בחקירתו כי הפסיק את פעילותו בחמאס, אלא רק ציין כי האוסרה שבה היה חבר התפרקה בשל אילוצים חיצוניים. הוא לא אמר ששינה את דרכו, וכי נטש את האידיאולוגיה של חמאס, ולא הזכיר שינוי מהותי כלשהו באורחות חייו. פרק הזמן שחלף מאז שהאוסרה חדלה לפעול - כ- 6 חודשים - קצר מכדי שנוכל להסיק כי אכן פסקו חברותו בחמאס ופעילותו עבור ארגון טרור זה.

הצירוף של חברות בחמאס, הפעילות התומכת בארגון זה, ויידוי אבנים - הגם שהתרחש בשנת 2011 - יוצרים תמונה של אדם מסוכן למדיי, ועל כן לא אוכל לומר כי שגה השופט קמא כשלא הסתפק בחלופת מעצר, והורה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

אני דוחה אפוא את הערר.

ניתנה היום, 21 בפברואר 2013, יא' באדר התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: